שני הנכסים המרכזים בספירה הקריפטוגרפית מהווים עמודי תווך של פרדיגמה פיננסית חדשה, וכל אחד מהם מתאים לאסטרטגיית השקעה שונה; הנה עיקר ההבדלים בעמודי התווך של שוק הקריפטו
בשבועות האחרונים הביטקוין, הנכס בעל שווי השוק הגדול ביותר בשוק המטבעות הקריפטוגרפים, נגע בגבהים חדשים וחצה את הרף של 100,000 דולרים למטבע אחד. המטבע השני בגודלו, איתריום, נהנה גם הוא מרוח גבית, יחד עם כל השוק ולאחר בחירתו של טראמפ לנשיאות ארה"ב, אך הוא עדיין נמוך ביחס לשיא שנרשם ב-2017.
שני המטבעות האלה נמצאים בלב השיח אודות טכנולוגיית הבלוקצ’יין והנכסים הדיגיטליים. על אף שיש ביניהם דמיון, המטרות, המבנה והצעת הערך שהם מציעים למשקיעים, שונים באופן דרמטי. עבור משקיעים, הבנת ההבדלים בין השניים היא חיונית.
יסוד משותף, התפתחות נפרדת
בבסיסם, גם הביטקוין וגם האיתריום מבוססים על טכנולוגיית הבלוקצ’יין ונשענים על הרעיון הביזורי. כל עסקה ברשתות שלהם מתועדת ונתמכת על ידי רשת אדירה של מחשבים ומאופיינת בשקיפות ורמת אבטחה גבוהות, וכמובן ללא צורך בגורם מרכזי וריכוזי. במובן זה, שני הנכסים הדיגיטליים האלה מהווים חלופה למערכת הפיננסית המסורתית התלויה בבנקים המרכזיים ובגורמים ריכוזיים אחרים לכל אורך שרשרת הערך שלה.
הביטקוין, שהוצג ב-2009, לאחר הקריסה הפיננסית בארה"ב, תוכנן להיות כסף דיגיטלי - מטבע מבוזר שאינו תלוי בשליטה ממשלתית, ובהיצע מוגבל של 21 מיליון מטבעות, מה שמבטיח לו הגנה אינפלציונית. האיתריום, לעומתו, הושק בשנת 2015 והרחיב את השימושיות של הבלוקצ’יין על ידי יצירת פלטפורמה מבוזרת לחוזים ויישומים חכמים. על רשת האיתריום, לדוגמה, מתבצעים הסכמים בהתאם לתנאים מסוימים מוגדרים. כח המשיכה העיקרי של האיתריום, הוא לא המטבע של הרשת (המכונה אתר - Ether) אלא ביכולת להוות תשתית ליישומים מבוזרים אחרים.
מודלים ומנגנונים שונים
בתחילת הדרך שני הנכסים הסתמכו על מגנון אימות עסקאות זהה – Proof of Work. על רגל אחת, מדובר במנגנון המצריך פעולות חישוב מרובות של מספר מחשבים גדול על מנת לאמת עסקאות ולהגן על הרשת. בעקבות הדרישה לכח עיבוד משמעותי וצריכת חשמל גבוהה, האיתריום עבר לאחרונה למנגנון חסכוני יותר בשם Proof of Stake. במנגנון אימות זה, המשתתפים מעמידים את מטבעות האתר שלהם כבטוחה, מהירות החישוב גבוהה והעלויות נמוכות מאלה של רשת הביטקוין.
הבדל אחר ומשמעותי בין הביטקוין לאיתריום הוא במודל הכלכלי. ההיצע הקבוע של הביטקוין – 21 מיליון מטבעות בלבד – הופך אותו לנכס דפלציוני בדומה למשאבי טבע(8,1620.59%+) וכמו מתכות נדירות. לעומת זאת, לאיתריום אין תקרה להיצע, והמדיניות הכלכלית שלו התפתחה דרך מספר עדכוני רשת. הגמישות הזו מאפשרת לאת’ריום לתמוך במערכת האפליקציות הרחבה שלו ולהתפתח בהתאם לצרכים השונים.
השקעות ומטבעות דיגיטליים
מנקודת המבט של המשקיע, אפשר להבין כעת, כי על אף שמדובר בשני נכסים דיגיטליים הם שונים במהותם. הביטקוין מציע גישה שמרנית יותר המבוססת על היצע מוגבל ומערכת סגורה לשינויים. איתריום, לעומת זאת, מייצג חשיפה רחבה לפוטנציאל של טכנולוגיית הבלוקצ’יין. הוא מהווה תשתית ליישומים מבוזרים והמערכת שלו פתוחה לשינויים ועדכונים, מה שמשית חוסר וודאות אך גם גמישות ופוטנציאל צמיחה. בהקשר זה, השקעה בביטקוין דומה יותר להשקעה בסחורה בעלת ערך ואילו השקעה באיתריום דומה יותר להשקעה בטכנולוגיה מסוימת.
בהקשר השימושיות, סוגיה שנמצאת בלב הוויכוח בין מצדדי המטבעות הדיגיטליים למתנגדיהם, נראה כי בשני המקרים מדובר בשימושיות מסוג אחר. הביטקוין הוא מטבע ורמת השימושיות נקבעת ביחס ליכולת לשלם באמצעותו עבור סחורות ושירותים. השימושיות של האיתריום קשורה בהיצע היישומים שרץ על גבי הרשת שלו ובמידת היכולת לעשות בהם שימוש בחיי היום-יום.
לסיכום, הבנת ההבדלים בין השניים היא מפתח לקבלת החלטות מושכלות, ולא בכדי משקיעים רבים בוחרים לשלב את השניים בתיקי ההשקעות שלהם, בייחוד לאחר השקת קרנות הסל (ETFs) בארה"ב על שני הנכסים בשנה החולפת. מבט במספרים, מצביע על כך שמחיר האיתריום נמוך היסטורית ביחס למחירו של הביטקוין. נכון לכתיבת שורות אלה, איתריום אחד שווה ל-0.037 ביטקוין, שפל תלת-שנתי. מגמה זו, כך נראה, מבטאת את עדיפות המשקיעים ליציבות ושמירת ערך ביחס לפוטנציאל המשבש של הטכנולוגיה עצמה. כך או כך, שני הנכסים המרכזים בספירה הקריפטוגרפית מהווים עמודי תווך של פרדיגמה פיננסית חדשה, וכל אחד מהם מתאים לאסטרטגיית השקעה שונה.
הכתבה פורסמה לראשונה בספונסר, ונכתבה על ידי יואב מור, שותף מנהל בפינובה קפיטל