האם אנחנו בפתחה של מלחמת מטבעות דיגיטליים בין סין לארצות הברית?

הפופולריות הגוברת של מטבעות דיגיטליים ומטבעות קריפטוגרפיים מחדדת את הבדלי הגישות לתחום בין ארצות הברית לסין. יואב מור ודור דבירי מסבירים כי לנוכח הפתיחות הגוברת של הממשל האמריקאי כלפי שוק הקריפטו ועוינותו של הממשל הסיני לטכנולוגיית הבלוקצ'יין והתמקדותו במטבע "היואן הדיגיטלי" הנשלט, ייתכן שאנו מצויים בתחילתה של מערכה נוספת במלחמת הסחר בין שתי המעצמות העולמיות.

מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין קיימת באופן רשמי מאז ינואר 2018 והיא צפויה להימשך גם בשנים הבאות כחלק מהמאבק על הבכורה העולמית בין שתי המעצמות. תחום המטבעות הדיגיטליים והמטבעות הקריפטוגרפיים שהפופולריות שלו הולכת וגדלה משנה לשנה, עשוי לעמוד בעתיד במרכז זירת מאבק הכלכלי בין סין לארצות הברית.

סין – נגד הקריפטו ובעד מטבע דיגיטלי נשלט

את היחס העוין של הממשל הסיני לטכנולוגיית הבלוקצ'יין קשה לפספס. בזכות משאבי האנרגיה הזולים שלה, הפכה סין למרכז עולמי של כריית קריפטו, אך בשנת 2017 אסר הממשל על הנפקת מטבעות דיגיטליים (ICO). בשנת 2021 הוסיף הממשל ואסר גם על כריית מטבעות דיגיטליים ואף הכריז על כל עסקאות הקריפטו כבלתי חוקיות. לפני הפיקוח המחמיר, תפסה סין כ-65 אחוזים מקצב הכרייה העולמי של מטבע הביטקוין, כך שהידוק הפיקוח פגע בכל תעשיית המטבעות הקריפטוגרפיים העולמית.

המאבק הסיני במטבעות הקריפטו, כך נראה, מטרתו להבטיח את הצלחת פרויקט ה-"יואן הדיגיטלי". הממשל הסיני תולה לא מעט תקוות בפרויקט זה, שתכליתו להפחית את התלות ברשתות הפיננסיות המסורתיות הנשלטות במידה רבה על ידי מדינות המערב בכלל וארצות הברית בפרט. אם היואן הדיגיטלי יוטמע בהצלחה הוא צפוי להעניק לסין שליטה רבה יותר על תזרימי הכספים, לסייע לה להתמודד עם בריחת הון מקומי, לספק לה כלים לעידוד הכלכלה הסינית, ולהקנות לה כלי לעקיפת מערכות התשלומים של מדינות המערב והסנקציות שהן מחילות עליה (או שיחילו עליה בעתיד).

ארצות הברית – בדרך לאסדרת מטבעות קריפטו?

למרות שעל פי ההערכות, כ-50 מיליון אמריקאים כבר מחזיקים במטבעות דיגיטליים, בחר ממשל ביידן להתמיד בגישה זהירה כלפי מטבעות הקריפטו. ניכר שהממשל האמריקאי התלבט בין הסיכונים שבאימוץ מערכות מבוזרות ונכסים דיגיטליים לבין ההזדמנויות שמציעה טכנולוגיה זו, אולם עד לאחרונה לא היה ניסיון לבצע אסדרה משמעותית בתחום. עם זאת, נראה שגם בארצות הברית הבינו שכדי להוביל בזירת המטבעות הדיגיטליים ברמה הגלובלית – וחשוב לא פחות, לפגוע בסיכוייו של היואן הדיגיטלי – הגיע הזמן לקדם את האסדרה בתחום.

ואכן, בינואר השנה חלה התפתחות אסדרתית מסוימת בשוק הקריפטו האמריקאי כאשר הרשות לניירות ערך אישרה את השקתן של 11 קרנות סל על מטבע הביטקוין. בהמשך, אושרו קרנות סל גם על מטבע האתריום. קרנות סל על מטבעות קריפטו נוספים כבר נמצאות בתהליכי אישור.

בחודשים האחרונים הפך תחום הקריפטו גם לסוגיה משמעותית בזירה הפוליטית האמריקאית. הקמפיין של דונלד טראמפ הציב את קידום אסדרת המטבעות הקריפטוגרפיים במוקד האג'נדה הכלכלית שלו. על פי פרסומים שונים, גם הקמפיין של קמלה האריס מגלה פתיחות רבה יותר לנושא הקריפטו מזו שהפגין ממשל ביידן בשנים האחרונות, וזה כבר בא לידי ביטוי בהצהרות פומביות ובפגישות עם שחקנים מרכזיים בתעשייה.

מניעים פוליטיים, כלכליים ואסטרטגיים

הגישות המנוגדות של ארצות הברית וסין כלפי המטבעות הדיגיטליים משקפות את המניעים הכלכליים והאסטרטגיים השונים של שתי המעצמות. לצד מלחמת הסחר המתמשכת, עלולים מטבעות הקריפטו, ששווים כבר עומד על יותר מ-2 טריליון דולר, להפוך לזירת הקרב החדשה במאבק על ההגמוניה הכלכלית העולמית.

באופן לא מפתיע, הממשל הסיני רואה בכל מערכת מבוזרת שהשליטה הממסדית בה מצומצמת עד לא קיימת, איום על שלטונו. עקב כך, משקיע הממשל הסיני מאמצים רבים בקידום היואן הדיגיטלי שיישלט, כמובן, על ידי הבנק המרכזי הסיני (וזאת בשונה מתפיסת הביזור המאפיינת את מטבעות הקריפטוגרפיים). היואן הדיגיטלי כבר נמצא בתהליכי ניסוי ובחינה ב-29 אזורים במדינה. עם זאת, אל מול הצעדים הראשונים לאסדרת תחום הקריפטו בארצות הברית, גם בסין כבר נשמעים קולות מעט שונים.באפריל השנה, אושרה השקה של קרן סל על הביטקוין בהונג-קונג. באוגוסט השנה, בית המשפט העליון של סין התבטא על הצורך לכלול עסקאות קריפטו במסגרת החוק להלבנת הון במדינה. כל אלה, כאשר שותפות סחר ושכנות גיאוגרפיות של סין, כמו יפן וסינגפור, עושות גם הן צעדים המבטאים פתיחות כלפי שוק הקריפטו החופשי.

כך או כך, ייתכן שאנו מצויים בתחילתה של מערכה נוספת במלחמת הסחר בין שתי המעצמות העולמיות.

מאמר זה פורסם לראשונה בדיומא